תביעה לשכ"ט עו"ד - דיון בסוגיות שבין עורך דין ללקוח לרבות שכ"ט וחובת תום הלב

1.             בפני תביעה שהגיש התובע, עורך-דין במקצועו, לתשלום שכר טרחת עורך-דין, נגד הנתבע, בנקאי השקעות, לפי הפירוט כדלקמן:

1.1.   סך 70,528 ש"ח המורכב ממקדמה בסך 10,000$ וסכום נוסף של 6,000$ עבור 20 שעות עבודה.

1.2.   בנוסף, עותר התובע לחייב את הנתבע, בשיעור של 15% (או כל שיעור אחר שייקבע על ידי בית המשפט) מסך הכסף או שווה כסף שיקבל הנתבע, מחברת "אפל", "אנוביט" ואח' כתוצאה מהתביעה שהגיש נגדם, בטענה לפיה הוא זכאי לעמלה בגין העסקה בה רכשה "אפל" את "אנוביט", כן עתר התובע לחייב את הנתבע בגילוי נאות ובמתן חשבונות בעניין זה.

טענות התובע

2.             התובע הינו עורך-דין , כלכלן ורואה חשבון. הוא בעל משרד בוטיק הממוקם במגדל המוזיאון היוקרתי בתל אביב.

3.             ביום 3.1.12, בשעות הערב המאוחרות, קיבל התובע פניה דחופה מעורך-דין העוסק בבנקאות. אותו עורך-דין סיפר לתובע על הנתבע והסביר כי הנתבע זקוק לייעוץ וייצוג משפטי בדחיפות, בקשר לעמלה שלא שולמה לו, בגין היכרות לכאורה שביצע ושהובילה לעסקת ענק. אותו עורך-דין הסביר כי המליץ לנתבע לשכור את שירותי התובע.

4.             בהסכמת התובע, נערכה עוד באותו הערב, בשעה 20:30, החלפת כתובות אימייל של הצדדים. מאחר שהנושא היה דחוף לנתבע, הוא פנה עוד באותו הערב, בשעה 21:45, אל התובע באימייל וביקש לשוחח עמו. למחרת בבוקר יום 4.1.12, פנה הנתבע אל התובע ובמהלך אותו יום קיימו הצדדים שיחות והתייעצויות טלפוניות, כולן באנגלית.

5.             כפי שהנתבע הציג את עצמו, הוא בנקאי השקעות אמריקאי, אשר עבד כסגן נשיא בבנקים להשקעות מובילים בארה"ב [גולדמן זקס, סטנלי מורגן].

6.             הנתבע טען שקישר בין חברת הייטק ישראלית לחברה בינלאומית זרה וידועה, אולם לא קיבל עמלה עבור התיווך. הנתבע העדיף תחילה שלא לגלות במי מדובר, אולם התובע הסיק כי מדובר ברכישתה של חברת אנוביט על ידי חברת אפל העולמית בסכום שנע עפ"י הפרסומים בין 250 ל- 500 מיליוני דולרים והנתבע אישר זאת.

7.             לטענת הנתבע, הוא ערך את ההיכרות בין הצדדים הנ"ל ומספר חודשים לאחר מכן נערכה עסקה לפיה עפ"י הפרסומים רכשה חברת אפל את חברת אנוביט.

8.             לטענת התובע, הנתבע הסביר לו, כי חברת אנוביט לא יידעה אותו על המגעים המחודשים והוא למד על כך רק מהפרסומים בעיתונות שהיו במחצית השניה של חודש דצמבר 2011, וכן טען הנתבע, כי חברת אנוביט אינה מוכנה לשלם עמלה בגין העסקה בה נמכרה לאפל.

9.             לטענת התובע, הנתבע לא ידע לקבוע מהי העמלה לה הוא זכאי בנסיבות המקרה, אולם דיבר על עמלה בסכום של מיליוני דולרים (ארה"ב).

10.         הנתבע לא ידע באיזה שלב הייתה מצויה העסקה בין אנוביט לאפל וסיפר לתובע, כי קבע למחרת היום פגישה בשעות אחר הצהריים עם סקוט טובין מחברת אנוביט (להלן: סקוט")

11.         לטענת התובע מדובר בתיק לא פשוט עם סוגיות רבות, הדורש מומחיות גם בדין המהותי וגם בניהול התיק, העשוי להתגלגל גם לפתחו של בית המשפט.

12.         הנתבע סיפר לתובע כי התייעץ קודם לכן עם עורך-דין, אשר ייעץ לו שלא להקליט את הפגישה המיועדת עם סקוט. לעומת זאת, עורך-דין שהכיר בין הצדדים לתביעה זו המליץ לנתבע להקליטה.

13.         הנתבע טען, כי לאור ההמלצה החמה שקיבל על התובע, הוא פנה אליו בבקשה לעזרה מיידית ודחופה. הדחיפות נבעה מכך שהפגישה עם סקוט עמדה להיערך, ובהתאם לתוצאותיה, יצטרך הנתבע להחליט, האם יש לו צורך בשכירת עורך-דין והאם ישכור את שירותיו של התובע.

14.         התובע דן עם הנתבע בתיק בכללותו ובנושאים רלבנטיים לפגישה המיועדת בעצמה. בין היתר, דנו הצדדים על חשיבות הקלטת הפגישה המיועדת, והנתבע התקשה לקבל החלטה בעניין זה. התובע שכנע אותו לכך ואף תידרך אותו כיצד לדבר ולנהוג בשיחה. כך למשל, ייעץ התובע לנתבע להגיע לפגישה עם חשבון עמלה ומכתב לוואי שהוכנו מראש ובמהלך אותו יום גם ייעץ לו ותיקן תיקונים מהותיים בנוסח הטיוטות שהוכנו.

15.         בערבו של יום 4.1.12, לאחר הפגישה עם סקוט, נציג אנוביט, התקשר הנתבע אל התובע ודיווח לו על מהלכה, שלח אל התובע את הקלטת השיחה וביקש מהתובע להאזין לה.

16.         למרות שיום העבודה כבר תם, לאור הדחיפות ובקשתו המפורשת של הנתבע, הקשיב התובע לרוב ההקלטה עוד באותו הערב והצדדים המשיכו בהתייעצות טלפונית גם כן באותו הערב.